את הפרויקט הכלכלי-חינוכי-חברתי "האוצר האבוד" הקימה ענבל בוסיבא שמצאה בביתה כ-300 שקל "זרוקים" ולא מנוצלים במטבעות של 10 אגורות. במסגרת הפרויקט, אספו ילדים ברחבי הארץ מטבעות אלו עד לסכום מפתיע של כרבע מיליון שקל שהועברו כתרומה לעמותות הקרובות לליבם.
היזמית ענבל בוסיבא משתפת מה הוביל אותה להקים את המבצע החברתי "האוצר האבוד": "הפרויקט הזה נולד מלהסתכל בבית ולראות כסף אמיתי שאין בו שימוש. המון כסף, קרוב ל-300 שקל רק במטבעות של 10 אגורות. חישוב מהיר שעשיתי בראש של הסכום הזה כפול מספר בתי האב בישראל הוליד סכום כסף פנטסטי שלא האמנתי שהוא יכול להיות אמיתי".
בהמשך, קבעה בוסיבא פגישה עם ראש מחלקת המטבע בבנק ישראל שאמר לה כי הם מודעים לבעיה של המטבע הזה ושעל כל 10 מטבעות של 10 אגורות שהם מייצרים – 9 לא חוזרים למחזור, ומסתובבים בחוץ קרוב ל-150 מיליון שקל רק במטבעות של 10 אגורות שאינן במחזור הכלכלי.
"ואז", מספרת בוסיבא, "התחיל מסע של שנתיים להבין איך מפצחים את העניין הזה לוגיסטית כי מדובר בטונות על גבי טונות של מטבעות ואף אחד לא מעוניין לקלוט אותם".
"הבנקים לא מעוניינים לקבל את המטבעות"
"מה שכן היה ברור לי מההתחלה הוא שאני רוצה שילדים יאספו את המטבעות הללו. ילדים כבר אינם מתייחסים למטבעות האלו עם הערך הכספי הנמוך לכאורה – כאל כסף".
במהלך פגישותיה של בוסיבא עם בכירים בבנקים, היא נתקלה בדחיות, באי מתן תשובות, במסרים שי הם לא מעוניינים שהמטבעות האבודים יחזרו לבנק, שאין להם את ההאנגרים הדרושים לאחסונו, אחרים אמרו שאם הם יסכימו לקבל את המטבעות, הם ייאלצו לגבות מאיתנו עמלה בגובה של 30% כיוון שהטיפול בהם הוא מאד יקר".
בוסיבא, הרחיקה לכת ואף נפגשה עם המפקחת לשעבר על הבנקים שבעצתה אף ניסתה לקדם חקיקה להורדת העמלה שבהמרת המטבעות הללו, ספציפית לטובת הפרויקט, אך הבינה ממנה כי לא סביר שזה יקרה. נאמר לה מפורשות: "תשמעי, לפעמים רעיונות טובים סופם להישאר במגירה", מה שגרם לה לחייך ולצאת מהדלת עם אופטימיות ונחישות יתרה.
"בסוף, פשוט אמרו לנו כן!"
עם הזמן, קיימתי גם פגישה עם "ברינקס", האחראים על נושא שינוע ופריטת המזומן בארץ, והם פשוט אמרו כן. כן להכל. הם מגיעים לכל גן ובית ספר בארץ עם המשאיות שלהם אוספים את המטבעות הללו וביחד עם עיגול לטובה גורמים לנס הזה לקרות – מחזירים את המטבעות האבודים חזרה למחזור ומשגרים את הסכום בתור ערך דיגיטלי לכל עמותה שבתי הספר בחרו".
מאיר שלו כתב על הפרויקט באחת הכתבות שלו: "מדובר בממון רב והיוזמה חכמה ומבורכת אבל אני מטיל ספק בהיתכנותה מהסיבה הפשוטה שרוב המטבעות של עשר אגורות, לא נמצאים בבתיהם של כל מיני ילדים אלא בבית שלי…"
איך מתקיים הפרויקט בפועל?
הפרויקט פועל תחת עמותת "עיגול לטובה" והוא פילנתרופי לחלוטין וללא כל מטרת רווח. במסגרת הפרויקט, כל כיתה מקבלת קופסת אוצר בתוכה תוכנית לימודית המורכבת מ-5 מערכי שיעור (בחטיבות הגבוהות אלו שני שיעורים כפולים), מפת אוצר, מדבקות להכנת תיבות אוצר שקית של הברינקס ועוד פריטים ליצירת חוויה.
תקופה מאתגרת ליוזמה מבורכת
"הייתה לנו שנה מאתגרת להתחיל בה פרויקט חינוכי לילדים: 3 סגרים, מגפה, מלחמה קטנה ובכל זאת, מה שקרה בכל מוסד חינוכי שהאוצר האבוד הגיע אליו – הוא לא פחות מקסם. נוצר ניצוץ קטן, זרע של התחלה של הסתכלות חדשה על איך אפשר לעזור לזולת, על מה זה לתת. על איך זה מרגיש. עם משהו כל כך קטן וחסר חשיבות כביכול, מטבעות מוזנחים שיש לכולם בבית". מציינת בוסיבא.
"המדד הטוב ביותר מבחינתי לכך שמה שאנחנו עושות נכון, הן מאות התגובות שאנחנו מקבלות ממנהלי בתי ספר, מורים, רכזים חברתיים, הורים לתלמידים שהשתתפו בפרויקט וכמובן מהילדים עצמם. זה באמת מדהים אותנו כל פעם מחדש. מעבר לכך".
מרגש להבין, כי כמות המוסדות שכבר השתתפו בפרויקט 'האוצר האבוד', סיימו אותו ורוצים להתחיל שוב מחדש, היא עצומה.
רבע מיליון שקל בארבעה חודשים וחצי
הפיילוט לפרוייקט התקיים במשך ארבע וחצי חודשים שמתוכם התקיימו מעט ימי לימוד פרונטליים ולמרות זאת, אלפי כיתות בכל הארץ השתתפו בו ואספו בחריצות רבה במטבעות של 10 אגורות בלבד, קרוב לרבע מיליון שקל!.
"זה מעבר לכל הציפיות שלנו, בטח בשנה כל כך מאתגרת ואנחנו יודעות שבשנת לימודים מלאה נגייס הרבה הרבה יותר".
רוב הכסף שאספו הילדים הועבר לעמותות שמתעסקות בזכויות בעלי חיים ואיכות הסביבה על פי בחירתם. החל מהשנה הבאה, כאשר יצטרפו לפרויקט חטיבות ביניים התיכונים, סביר שתחומי התרומה אותם יבחרו הילדים, ישתנו בהתאם
למעוניינים להשתתף ולתרום ניתן לפנות לכתובת: Info@otzaravud.co.il
