את הפרויקט הכלכלי-חינוכי-חברתי "האוצר האבוד" הקימה ענבל בוסיבא שמצאה בביתה כ-300 שקל "זרוקים" ולא מנוצלים במטבעות של 10 אגורות. במסגרת הפרויקט, אספו ילדים ברחבי הארץ מטבעות אלו עד לסכום מפתיע של כרבע מיליון שקל שהועברו כתרומה לעמותות הקרובות לליבם.

היזמית ענבל בוסיבא משתפת מה הוביל אותה להקים את המבצע החברתי "האוצר האבוד": "הפרויקט הזה נולד מלהסתכל בבית ולראות כסף אמיתי שאין בו שימוש. המון כסף, קרוב ל-300 שקל רק במטבעות של 10 אגורות. חישוב מהיר שעשיתי בראש של הסכום הזה כפול מספר בתי האב בישראל הוליד סכום כסף פנטסטי שלא האמנתי שהוא יכול להיות אמיתי".

בהמשך, קבעה בוסיבא פגישה עם ראש מחלקת המטבע בבנק ישראל שאמר לה כי הם מודעים לבעיה של המטבע הזה ושעל כל 10 מטבעות של 10 אגורות שהם מייצרים – 9 לא חוזרים למחזור, ומסתובבים בחוץ קרוב ל-150 מיליון שקל רק במטבעות של 10 אגורות שאינן במחזור הכלכלי.

"ואז", מספרת בוסיבא, "התחיל מסע של שנתיים להבין איך מפצחים את העניין הזה לוגיסטית כי מדובר בטונות על גבי טונות של מטבעות ואף אחד לא מעוניין לקלוט אותם".

"הבנקים לא מעוניינים לקבל את המטבעות"

"מה שכן היה ברור לי מההתחלה הוא שאני רוצה שילדים יאספו את המטבעות הללו. ילדים כבר אינם מתייחסים למטבעות האלו עם הערך הכספי הנמוך לכאורה – כאל כסף".

במהלך פגישותיה של בוסיבא עם בכירים בבנקים, היא נתקלה בדחיות, באי מתן תשובות, במסרים שי הם לא מעוניינים שהמטבעות האבודים יחזרו לבנק, שאין להם את ההאנגרים הדרושים לאחסונו, אחרים אמרו שאם הם יסכימו לקבל את המטבעות, הם ייאלצו לגבות מאיתנו עמלה בגובה של 30% כיוון שהטיפול בהם הוא מאד יקר".

בוסיבא, הרחיקה לכת ואף נפגשה עם המפקחת לשעבר על הבנקים שבעצתה אף ניסתה לקדם חקיקה להורדת העמלה שבהמרת המטבעות הללו, ספציפית לטובת הפרויקט, אך הבינה ממנה כי לא סביר שזה יקרה. נאמר לה מפורשות: "תשמעי, לפעמים רעיונות טובים סופם להישאר במגירה", מה שגרם לה לחייך ולצאת מהדלת עם אופטימיות ונחישות יתרה.

"בסוף, פשוט אמרו לנו כן!"

עם הזמן, קיימתי גם פגישה עם "ברינקס", האחראים על נושא שינוע ופריטת המזומן בארץ, והם פשוט אמרו כן. כן להכל. הם מגיעים לכל גן ובית ספר בארץ עם המשאיות שלהם אוספים את המטבעות הללו וביחד עם עיגול לטובה גורמים לנס הזה לקרות – מחזירים את המטבעות האבודים חזרה למחזור ומשגרים את הסכום בתור ערך דיגיטלי לכל עמותה שבתי הספר בחרו".

מאיר שלו כתב על הפרויקט באחת הכתבות שלו: "מדובר בממון רב והיוזמה חכמה ומבורכת אבל אני מטיל ספק בהיתכנותה מהסיבה הפשוטה שרוב המטבעות של עשר אגורות, לא נמצאים בבתיהם של כל מיני ילדים אלא בבית שלי…"

איך מתקיים הפרויקט בפועל?
הפרויקט פועל תחת עמותת "עיגול לטובה" והוא פילנתרופי לחלוטין וללא כל מטרת רווח. במסגרת הפרויקט, כל כיתה מקבלת קופסת אוצר בתוכה תוכנית לימודית המורכבת מ-5 מערכי שיעור (בחטיבות הגבוהות אלו שני שיעורים כפולים), מפת אוצר, מדבקות להכנת תיבות אוצר שקית של הברינקס ועוד פריטים ליצירת חוויה.

תקופה מאתגרת ליוזמה מבורכת

"הייתה לנו שנה מאתגרת להתחיל בה פרויקט חינוכי לילדים: 3 סגרים, מגפה, מלחמה קטנה ובכל זאת, מה שקרה בכל מוסד חינוכי שהאוצר האבוד הגיע אליו – הוא לא פחות מקסם. נוצר ניצוץ קטן, זרע של התחלה של הסתכלות חדשה על איך אפשר לעזור לזולת, על מה זה לתת. על איך זה מרגיש. עם משהו כל כך קטן וחסר חשיבות כביכול, מטבעות מוזנחים שיש לכולם בבית". מציינת בוסיבא.

"המדד הטוב ביותר מבחינתי לכך שמה שאנחנו עושות נכון, הן מאות התגובות שאנחנו מקבלות ממנהלי בתי ספר, מורים, רכזים חברתיים, הורים לתלמידים שהשתתפו בפרויקט וכמובן מהילדים עצמם. זה באמת מדהים אותנו כל פעם מחדש. מעבר לכך".

מרגש להבין, כי כמות המוסדות שכבר השתתפו בפרויקט 'האוצר האבוד', סיימו אותו ורוצים להתחיל שוב מחדש, היא עצומה.

רבע מיליון שקל בארבעה חודשים וחצי

הפיילוט לפרוייקט התקיים במשך ארבע וחצי חודשים שמתוכם התקיימו מעט ימי לימוד פרונטליים ולמרות זאת, אלפי כיתות בכל הארץ השתתפו בו ואספו בחריצות רבה במטבעות של 10 אגורות בלבד, קרוב לרבע מיליון שקל!.

"זה מעבר לכל הציפיות שלנו, בטח בשנה כל כך מאתגרת ואנחנו יודעות שבשנת לימודים מלאה נגייס הרבה הרבה יותר".

רוב הכסף שאספו הילדים הועבר לעמותות שמתעסקות בזכויות בעלי חיים ואיכות הסביבה על פי בחירתם. החל מהשנה הבאה, כאשר יצטרפו לפרויקט חטיבות ביניים התיכונים, סביר שתחומי התרומה אותם יבחרו הילדים, ישתנו בהתאם


למעוניינים להשתתף ולתרום ניתן לפנות לכתובת: Info@otzaravud.co.il

קישור לכתבה המקורית על ידי וואלה

ישי צוויקל, נשיא ברינקס ישראל: "אין ספק שהשנתיים האחרונות היו מלאות במהמורות ובאתגרים. משבר הקורונה גרם ללא מעט אנשים לאגור ולהתנהל בעיקר עם מזומן, ספקים רבים הפסיקו לעבוד באשראי ועסקים נאלצו להפסיק את הפעילות השוטפת שלהם.

גם היציאה מכל סגר וסגירת השמיים הובילו להתנפלות של הצרכנים והעסקים על הכספומטים, הקמעונאות ותיירות הפנים. אלה גרמו לגאות מזומן בארץ שהצריכה את הגברת הפעילות שלנו, איסוף, ספירה, טיוב, זיכוי ושינוע של יותר כסף, ליותר דורשים, ביותר נקודות וכמובן – באבטחה מלאה. מאז התחילה ברינקס את פעילותה בישראל, לפני למעלה מ-55 שנים, תמיד ידעה להמשיך את פעילותה בתקופות שונות, אפילו בעתות מלחמה, לכן קשה להפתיע אותנו. אך הגל הנוכחי, לא פסח עלינו, כאשר עשרות עובדים שהו בבידודים.

מעבר לתמיכה והמעטפת שאנו מעניקים לעובדים, אני מאמין שסוד ההצלחה שלנו הוא רוח הצוות, שבה אנו דוגלים. רוח המאפשרת את הגמישות הנחוצה להמשך פעילות ומתן שירות ללקוחות. כשאחד לא יכול השני נותן מעצמו יותר, מתבצעות הסבות מקצועיות וצוותיות בהתאם לצורך, ואף המנהלים יורדים לשטח כגיבוי. ברינקס היא חוליה קריטית בהנעת הכלכלה בארץ. אנחנו מבינים את התפקיד שלנו במתן מענה להמשכיות עסקית והחשיבות שלו ועושים את העבודה בשקט, מאחורי הקלעים, בכל מציאות שהיא".

קישור לכתבה המלאה והמקורית על ידי וואלה!

ישי צוויקל הוא מנכ"ל ברינקס ישראל והיה אחראי בתקופת הסגרים על מילוי הכספומטים בבנקים (ולא רק) ולמעשה היה אחראי לשמירה על האמון הציבור שיוכל להגיע לכספו וישמור על האמון הבסיסי ביותר של האזרח עם המערכת האקולוגית הבנקאית

ישי צוויקל הוא מנכ"ל ברינקס ישראל ובראיון מיוחד ל-ice הוא מספר בפתיחות רבה על טיוב, שמירה והפצה של המוצר הבסיסי ביותר במערכת החיים הכלכליים – המזומן של הציבור.

בתקופת הסגרים הוא היה זה שהביא את המזומנים לכספומטים ולמעשה איפשר את קיום החיים התקינים כך שכל מי שרוצה ויש לו, יכול לגשת לכספומט הקרוב ולקחת את כספו – דבר בסיסי כל-כך אבל חשוב כל-כך לשמירה על שגרת חיים בעולם שמתקדם במהירות לחיים שכולם יהיו דיגיטליים (לפחות במערכת האקולוגית הפיננסית).

ברינקס ישראל פועלת משנת 65 היא קמה למעשה כשותפות של שלושת הבנקים הגדולים פועלים דיסקונט ולאומי. היום מבנה הבעלות של החברה: 10% דסק"ש וכל בנק מחזיק ב-10% מהחברה. "אנחנו אחראיים על שינוע, טיוב ואבטחה של 80% מהמזומן בישראל" אומר צוויקל.

-מה זה אומר אחראים על 80% מהמזומנים בישראל?

"זה אומר כספומטים ופתרונות לענף הקמעונאות. אין לקוח שלא עובד איתנו באיזו צורה ולאחרונה אנחנו מכניסים מוצרים ללקוחות בגודל בינוני ומטה שזה אומר רשת סופרים קטנה עם 5 סניפים, פיצוציות אבל לא כל פיצוציה. רשתות כמו "סופר יהודה" שבעבר היינו פחות נגישים אליהם, היום הם לקוחות שלנו. וגם חנויות בגדים ודיסקאונט שבעבר השירותים שלנו יקרים להם.

-אתה מדבר למעשה על המאבטחים שלכם שאנחנו רואים מסתובבים בסניפים של הבנק?

"אני אסביר. בגדול בישראל יש לנו 3 תחומים: בנקאות, קמעונאות והשירותים הבינלאומיים. בנושא הבנקאות זה 80% מהכסף שבמחזור. כשביבי אמר שיהיה סגר והרגיע שלא צריך לרוץ לכספומטים כי תמיד יהיה בהם כסף, אלה היינו אנחנו שדאגנו לזה. הוא למעשה התכוון לכך שאנחנו פשוט נעשה את העבודה שלנו ובגדול, לא הרבה אנשים יודעים איך המזומן עובד.

"כמעט כל הכספומטים בישראל – אנחנו אחראיים על ההטענה שלם. יש כמובן כספומטים פרטיים שלא עובדים איתנו. אנחנו למעשה מהווים המשכיות עסקית גדולה מאוד במדינה בעיקר לבנקים אבל גם לרשת גדולה מאוד של עסקים קטנים, בינוניים ובטח הגדולים שבהם. אנחנו יודעים לספור מזומנים, לטייב אותם ולזכות את הלקוחות בהתאם".

-מה זה אומר לטייב את המזומנים?

"לטייב זה אומר, שכסף חדש שיוצא לציבור יגיע גם אליו. כשאתה מושך כסף מהכספומט זה אומר שזה כסף מטוייב שזה אומר שהוא עובר במכונות ספירה מתוחכמות אצל מי שמורשה על ידי בנק ישראל ואלה הבנקים ואנחנו. אנחנו מוצאים שטרות פגומים ומוציאים מהמחזור זטרות מזוייפים.

"אתה צריך להבין, הטכנולוגיה משתכללת והדרישות של בנק ישראל משתכללות בהתאם. יש פיתוחים טכנולוגים שנועדו לצמצם את נושא המזומנים במשק. אבל באופן עקרוני, אנחנו בודקים כל שטר ושטר של כסף ועושים את זה ברמה הטכנולוגית הגבוהה ביותר ועם חיישנים מורכבים מאוד אנחנו יודעים לבדוק את טיב הנייר ולחפש את האלמנטים הבטיחותיים בתוך השטר עצמו – שלא גלויים לעיין – זה התפקיד שלנו ובעיקר ברמה הטכנולוגית, לאתר את השטרות שלא צריכים להיות במחזור, להוציא אותם ולהביא לבנק ישראל".

-נכנסתם לפעילות הקמעונאית. מה אתם עושים למעשה שם?

"הציבור הרחב לא מכיר את הפעילות הקמעונאית שלנו, אבל שם. אין עסק בינוני ומעלה שלא עובד איתנו. אני למעשה נותן להם שירותי בלדרות. הלקוח אורז את הפדיון היומי ובהתאם לגודל הלקוח, מצהיר כמה הוא נותן לנו, אנחנו לוקחים למרכז המזומנים שלנו – ויש לנו 4 כאלה – אנחנו סופרים את הכסף ומוודאים מול הלקוח את הספירה שלנו מול ההצהרה שלו ואז מזכים את חשבון הבנק שלו. זו הפעולה המסורתית, הפשוטה והבסיסית ביותר של כל עסק.

"לפני 7 שנים נכנסנו לעולמות הטכנולוגיה ואנחנו פרושים היום ב-2000 כספות חכמות. והמשמעות של זה היא מנהל המשמרת שפעם אסף את המזומן, הכניס לתיק והלך איתו לבנק, היום אנחנו חוסכים ממנו את זה. בנקים סוגרים סניפים ובמקומות שיש סניף – אין קופה ואז המזומן הפך למטרד עבור העסקים.

"אנחנו שמנו להם בחנות כספת חכמה והוא יכול להפקיד בה את הכסף. אני רואה מיד כמה כסף הוא הפקיד ומזכה אותו גם באופן מידי ישירות בחשבון הבנק, וזה למרות שהכסף עדיין בחנות. אני מדגיש, נושא הזיכוי מתבצע אחרי שאני סופר את הכסף, אבל יש לקוחות שאנחנו מכירים אותם אנחנו מזכים אותם לפני שספרנו את הכסף, על בסיס הצהרה ואז אנחנו אוספים את הכסף בזמן שלנו".

-אוקיי, אתה אוסף מהם את המזומן, לוקח למרכז שלך, מוציא שטרות לא טובים. ומה עכשיו?

"כשאנחנו מזכים את חשבונות הבנק בכסף, אנחנו לוקחים את המזומנים שנמצאים אצלנו וממלאים בכסף הזה את הכספומטים. אם חסרים מזומנים לכל הכספומטים, אנחנו מושכים את ההפרש מבנק ישראל. זה בעצם אחד המחזורים המעניינים של הכסף המזומן".

-באופן עקרוני ממשלות רוצות שאנשים ישתמשו פחות במזומן ואפילו חוקקו בישראל חוקים מגבילים. זה לא הורס לך את העסק?

"התקשורת מלאה בסיפורים על ארנקים אלקטרוניים. במגרש הזה יש את בנק הפועלים ודיסקונט ויש גם את גוגל ואפל וזה חוץ מהכרטיסים עצמם. אבל תתפלא, היקף השימוש במזומן עולה ב-4% עד 5% בכל שנה. בתקופת הקורונה בסדר גודל של שנתיים מדובר בקפיצה של 30% במזומן שבמחזור. זו ייחודי לישראל כמויות המזומנים בשנתיים האחרונות השתוללו זו ממש כמות מטורפת.

-היום אסור להסתובב עם יותר מ-6,000 שקל במזומן. אז מה קורה כאן?

"החוק יכנס כנראה שבאוגוסט. בפעם הקודמת שזה קרה, שירד היקף המזומן שאדם יכול להחזיק מ-19 אלף  ל-11 אלף, היקף השימוש במזומן המשיך לעלות. יש לכך כמה סיבות למשל בתקופת הקורונה הממשלות מילאו את השוק בכסף ולכן יש הרבה ממנו. אנשים משכו כסף עבור יום סגריר כי בתקופת המגפה לא ידעו איך זה יעבוד.

"סיבה נוספת היא שבישראל, ערב הקורונה, היו מיליון אנשים בישראל שלא היה להם חשבון בנק או היה להם חשבון מוגבל והם חיו במזומן. בקורונה, היה גל של פשיטות רגל ואנשים נלחצו להתנהל במזומן, שזה נתפס כהתנהלות חכמה וזה קרה בקורונה להרבה אנשים.

"סיבות נוספות שצריך לשים אליהם לב הן שיש בישראל שני מגזרים, החרדים והערבים ששם ההתנהלות במזומן היא בהיקפים הרבה יותר גדולים מאשר בציבור הרחב ואנחנו לא רואים את זה יורד בתקופה הקרובה".

-באופן עקרוני, קזינו לא חוקי או בית בושת יכול לעשות שימוש בשירותי הבלדרות והטיוב שלכם?

"אנחנו כזרוע הארוכה של בנק ישראל חיים תחת הרגולציה המוקפדת שלו. אנחנו מבצעים מיקור חוץ לבנקים ואנחנו חלק מהפתרון. אנחנו יודעים היום שבישראל המדינה שומרת עלינו והכספים חייבים לעבור במרכזים מורשים לאתר מורשה.

"אבל לשאלה שלך, אני לא עובר במקומות לא חוקיים. אנחנו חברה של B2B (ביזנס לביזנס) ולכן קל לנו לעשות טיוב. אנחנו עובדים עם חברות ועסקים חוקיים ומסודרים אנחנו לא עובדים עם כל אחד. אנחנו בודקים כל לקוח אם יש לו עבר פלילי וכיוב׳. ובכל מקרה, כשאדם מנהל חשבון בבנק מסודר בישראל ואז הכל מדווח בהתאם".

-מדברים על עלייה בפשיעה בצפון ובנגב, איך נראית הפעילות שלכם שם?

"רוב הפרישה שלנו בכספות החכמות נעשית בצורה מסודרת גם כדי לצמצם את הפשיעה החיצונית לעסק אבל יש גם גניבות של עובדים מהמעביד ותחשוב איזו התייעלות פנטסטית מבחינת המעביד שלא צריך להחזיק היום חדרי אוצר. תחשוב על כך, רשת סופרים עם 40 סניפים, כדי לנהל את המזומן הזה אנחנו לוקחים את הבק אופיס מהלקוחות. אנחנו לא רואים עלייה בפעילות בדרום או משהו כזה. אבל כן ראינו לפני חודשיים פניה גדולה של לקוחות אלינו בתחום הכספות אחרי הפריצה הגדולה לכספות בתל אביב".

-אתה לא מהווה איום על המערכת הבנקאית, הרי אתה עושה את העבודה שלהם?

"העולם מתמקצע. חברות פונות לתחומי הליבה שלהן ואם אתה בנק, העסק שלך זה מתן אשראי וכן הלאה. אם אתה סופרמרקט אתה מתמקצע במזון ואתה לא צריך להתמקצע בניהול מזומן. אנחנו יודעים לעשות את זה תוך כדי שמירה על חווית לקוח. הבנק העתידי יראה אחרת ממה שרואים היום. אלה יהיו סלונים של יעוץ ושירות כשכל הטיפול בצ׳קים ומזומנים יהיה באמצעות מכונות שמישהו יתפעל לבנק. אנחנו רואים את התהליך הזה כבר קורה באירופה וארה״ב ואנחנו לומדים את זה".

קישור לכתבה המקורית על ידי ice

ברינקס השיקה חדר כספות חדש בחיפה, שהוא המתחם השלישי בבעלותה של החברה בישראל. נשיא ברינקס ישראל ישי צוויקל: "מגוון השירותים שברינקס מעניקה ללקוחותיה, שחדרי הכספות הוא רק חלק מהם, מקנים שקט תעשייתי המאפשר להם להתמקד בפעילות העסקית שלהם, בזמן שאנחנו עושים את כל השאר"

ברינקס, המעניקה פתרונות לוגיסטיים מאובטחים לניהול יעיל של שרשרת אספקת דברי ערך למאות אלפי לקוחות בארץ וברחבי העולם, השיקה היום (ראשון) בחיפה את חדר הכספות השלישי בבעלותה בישראל, וזאת כחלק מהרחבת פעילות החברה.

חדר הכספות, שהוקם בעלות מוערכת של כמיליון שקל, ממוקם במרכז הכרמל. המתחם החדש יאובטח 24 שעות ביממה, יפעל תחת אחריות מלאה ויספק מענה לתושבי אזור הצפון לאחסון רכוש ודברי ערך כמו תכשיטים, יהלומים, מסמכים חשובים ופריטים היסטוריים בעלי ערך סנטימנטלי.

בעקבות תהליכי דיגיטליזציה והתייעלות של הבנקים, בעשור האחרון נסגרו בישראל עשרות סניפים. על אף טבעיות המעבר לשירותים בנקאיים בדיגיטל, הוא מגביל מתן שירותים מסוימים כמו חדרי הכספות. הצורך עדיין קיים, ואף ביתר שאת, ולפיכך בחרה ברינקס ישראל לשתף פעולה עם לקוחותיה ולהמשיך להעניק להם את השירות.

ישי צוויקל, נשיא ברינקס ישראל: "השקת חדר הכספות החדש הוא צעד משמעותי בהרחבת פעילותה של החברה, ואנו צופים המשך למגמה זו והרחבה של השירותים לאזורים נוספים בארץ. לעתים קרובות ערך סנטימנטלי הוא בעל משקל גבוה בהרבה מהערך הכספי של הרכוש, ואנו שמחים להעניק ביטחון ללקוחותינו באשר לפריטים היקרים להם. מגוון השירותים שברינקס מעניקה ללקוחותיה הפרטיים והעסקיים, שחדרי הכספות הם רק חלק מהם, מקנים שקט תעשייתי המאפשר להם להתמקד בפעילות הליבה העסקית שלהם ולהתייעל, בזמן שאנחנו עושים את כל השאר".

מקור – כלבו חיפה והקריות

קישור לכתבה המקורית